דחיית תביעתו של קפטן בית"ר ירושלים לתשלום פיצויי פיטורין

מבוא

1.       התביעה הוגשה ביום 30.10.01 כנגד 4 נתבעים.

2.       התביעה נגד הנתבעת מס' 2, בית"ר ירושלים אחזקות (2000) בע"מ, נמחקה, בשל העובדה שנתבעת זו נמצאת בפירוק ולא ניתן להמשיך בהליך נגדה, שכן ביום 19.12.01 ניתן צו פירוק נגד הנתבעת 2.

3.       ההליכים נגד הנתבעת מס' 1, אגודת הספורט בית"ר ירושלים, הוקפאו משניתן נגדה צו פירוק ביום 30.1.05.

4.       ביום 31.5.04, הוגש כתב התביעה המתוקן, בו תבע התובע תשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ופיצוי בגין הפרת הסכם, בכך שהנתבעים הפרו התחייבותם לשלוח את התובע לניתוח בגין פציעתו מיום 9.8.00 במהלך אימון קבוצתי.

עוד נטען בכתב התביעה, כי הנתבעים 3-4 (להלן גם: גד זאבי ומיכל זאבי) הם המעסיקים האמיתיים וכי נתבעת 2 לא הייתה אלא אמצעי פורמאלי לניהול הקבוצה על ידי נתבעים 3-4 באופן אישי. לחילופין טען התובע, כי יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הנתבעים 3-4 בחיובי הנתבעים 1-2 כלפיו, בגין מימון דק ועירוב נכסים.

5.       ביום 22.3.05 הגישו הצדדים לבית הדין רשימת מוסכמות ופלוגתאות בתיק. אלו הן העובדות כפי שנקבע ברשימת המוסכמות:

א.      התובע הינו שחקן כדורגל אשר שיחק באגודת הספורט בית"ר ירושלים (להלן: הקבוצה) בין השנים 1989-2001.

ב.      מאז חודש מאי 2000 ועד חודש אוגוסט 2001 נוהלה הקבוצה על ידי בית"ר ירושלים אחזקות (2000) בע"מ (להלן: חברת האחזקות).

ג.        הנתבעת 4 שימשה בתפקידים שונים בחברת האחזקות.

ד.      בעת שחברת האחזקות החלה לנהל את הקבוצה היה לתובע הסכם עבודה. בחודש יולי 2000 חתם התובע על הסכם לתקופה קצובה של שנה (להלן: הסכם 2000). הסכם 2000 הסתיים ביום 1.8.01 ולא חודש.

ה.      התובע הועסק בהסכמי עבודה אישיים שנחתמו מעת לעת בינו לבין הקבוצה.

ו.        בתקופה הרלוונטית שולם שכרו של התובע על ידי חברת האחזקות.

ז.       ביום 9.8.00 נפצע התובע במהלך אימון קבוצתי.

6.       בכתב ההגנה המתוקן שהוגש מטעם הנתבעים 3-4 נטען, כי דין התביעה סילוק על הסף מחמת העדר יריבות בין התובע לנתבעים, שכן התובע הועסק על ידי הנתבעות 1-2, וכן מחמת העדר עילה, שכן מסכת העובדות בכתב התביעה אינה מקימה עילה להרמת מסך. 

7.       יצוין, כי ביום 22.12.02 נחתם הסכם פשרה בין התובע לבין הנתבעת 2, בפני המוסד לבוררות שליד ההתאחדות לכדורגל בישראל (נ/7). לפי הסכם הפשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין, קיבל התובע פיצויים בגין הפגיעה הגופנית, הכאב והסבל וכן עבור הפגיעה במוניטין, אובן כושר השתכרות וכיסוי הוצאות רפואיות בסך 1,000,000 ש"ח (להלן: הסכם הפשרה).

דיון והכרעה

העדר יריבות

8.       האם הנתבעים 3-4 הינם מעבידיו של התובע, בנפרד או במשותף עם הנתבעות 1-2?

לטענת התובע, הנתבעים 3-4 ניהלו את הקבוצה באמצעות חברה, היא הנתבעת 2, אך חברה זו הוקמה על ידם לצורך זה בלבד, ופורקה עם עזיבת נתבעים 3-4 את הקבוצה. כן טען התובע, כי הנתבעים 3-4 נהגו כבעלים וכמעבידים לכל דבר ועניין.

לטענת הנתבעים 3-4, מאז שנת 2000 ועד אוגוסט 2001 נוהלה הנתבעת 1, על ידי נתבעת 2, אשר רכשה את זכויות הניהול של הקבוצה. לטענתם, הנתבעת 1 לא נוהלה על ידם. הנתבעת 4 שימשה כסמנכ"ל שיווק בנתבעת 2 ומחודש אפריל 2001 למשך 4 חודשים, כממלאת מקום מנכ"ל הנתבעת 2. ניהול הקבוצה נעשה על ידי המנהל המקצועי, הוא מאמן הקבוצה. הנתבע 3 לא היה בעל תפקיד בנתבעת 2 או בקבוצה.

9.       מן הראיות שהוצגו בפנינו, עולה כי התשתית העובדתית הינה, שהנתבע 3 היה בעל שליטה בעקיפין בנתבעת 2 (כפי שיוסבר בהמשך), אשר כאמור נמחקה מכתב התביעה, לאור צו הפירוק שניתן לה. הנתבעת 4 הייתה נושאת משרה בנתבעת 2.